מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה הכפרית

רקע:
בעשורים האחרונים אנו עדים לתהליכי שינוי מרחיקי לכת במרחב הכפרי, אורח החיים הכפרי שהיה קשור בעבר בעיקר בחקלאות השתנה.
הצמיחה הדמוגרפית, לצד התמורות החברתיות, הכלכליות והמשפטיות מעמיקים את הפערים בין הקבוצות השונות בקהילה ומהווים מקור למתחים וסכסוכים. המעבר של אוכלוסיות עירוניות ללא זיקה לחקלאות ולאידיאולוגיה שעל בסיסה נבנה היישוב יוצר פערים ערכיים בין חדשים לוותיקים. מקהילה הומוגנית ברובה, קהילת המרחב הכפרי הפכה לקהילה הטרוגנית המתמודדת גם עם פערים מעמדיים מובנים (כגון חבר קיבוץ מול תושב, תושב החבר באגודה השיתופית מול תושב שאינו חבר באגודה) היוצרים תחרות על משאבים ומחלוקות סביב הצביון האידאולוגי-ערכי של היישוב.  לתמורות אלו השלכות ישירות על מערכות היחסים בין קהילות (חדשים מול וותיקים) בין הפרטים בקהילה (סכסוכי שכנים) ובין הפרט למוסדות הקהילה (תושב מול וועד אגודה) והמורכבות הקהילתית המרחב הכפר,
מוסדות הקהילה והשירותים הקיימים נדרשים להתאים עצמם למציאות החדשה ולבחון מחדש את יעדי המדיניות הכפרית האזורית. אנו עדים לכך שבהיעדר הכלים והיכולת להתמודד עם המתחים בדרך של הסכמות ודיאלוג, יותר תושבים פונים לערכאות המשפטיות, משטרה ובוררות. לרוב, פניה לגורמי שיפוט ואכיפה עשויה להוביל להסלמת הסכסוך ולפגיעה קשה במערכות היחסים, ובכך לערער את הלכידות הקהילתית.  חשוב לציין שלצד המורכבות, תהליכי השינוי טומנים בחובם הזדמנויות לצמיחה ותהליכים לפיתוח ובינוי קהילתי המבוססים על הידברות, סולידאריות ואחריות משותפת לחוסן הקהילתי.

מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה:
מרכזים אלה הינם שירותים מוניציפליים הפועלים בזיקה ולעיתים קרובות בהובלה ובכפיפות ארגונית למחלקות לשירותים חברתיים במועצות וברשויות המקומיות. כיום פועלים 25 מרכזי גישור ודיאלוג בקהילה, ארבעה מתוכם במרחב הכפרי, דרום השרון, עמק חפר, בני שמעון ורמת נגב. בתקופה האחרונה אנו נוכחים לעלייה משמעותית במספר היוזמות להקמת מרכזים גישור ודיאלוג, הנמצאות בשלבים שונים בתהליך ההקמה. בין המועצות: חוף אשקלון, שער הנגב, שפיר, גלבוע, גולן, חבל מודיעין, חוף השרון, גוש עציון ולכיש.

דרכי פעולה:
1.    מרכז גישור ודיאלוג בקהילה ישתלב במסגרת מערך השירותים במועצה, כשבראשו תעמוד וועדת היגוי רחבה שחבריה יהוו שותפים ושגרירים לקידום הנושא. בין שותפי המרכז נמנים: מחלקה לשירותים חברתיים, מחלקת החינוך, מחלקה לתכנון ובנייה, תוכנית בן ממשיך, מצילה, עיר ללא אלימות, שיטור קהילתי, חינוך, וועדי היישובים, אגודות וכדומה.
2.    פעילות המרכז, לרבות הובלת תהליכי דיאלוג וגישור תעשה על ידי הפעילים והמתנדבים מהקהילה. המרכז יגייס, יכשיר ויפעיל מערך פעילים ומגשרים מתנדבים המייצגים את הקבוצות השונות  בקהילה (לדוגמא וותיקים, חדשים, דתיים , חילוניים, נושאי תפקידים ובמועצות מעורבות יינתן דגש על נציגי קהילות ערביות).
3.    מרכיב מרכזי בעבודת המרכז יכלול תהליכי למידה ומיפוי של מורכבות קהילתית, איתור סוגיות שעלולות להסלים לידי קונפליקטים ונושאים שעל סדר היום הקהילתי.
4.    המרכז יתמחה בהובלה וליווי  תהליכי דיאלוג בקהילה ובניית הסכמות ברמה היישובית ו-או הבין יישובית, להתמודדות סוגיות ומצבי קונפליקט המשפיעים ישירות על איכות חיי חבריה, ברמת הפרט, הקהילה והארגון.
5.    המרכז יפעיל תוכניות קהילתיות (ילדים עד זקנים כולל אנשי  מקצוע ונותני שירותים) להקניית הכלים  הגישוריים, כלים להידברות, פתרון בעיות, תקשורת אפקטיבית, הקשבה וכדומה.

מטרות מרכזיות:
1.    פיתוח מענים חברתיות שעל סדר היום הקהילתי כגון: מתחים בין וותיקים לחדשים, בן ממשיך, כתיבת חזון היישוב, בניית הסכמות בנוגע לאופי בית הספר החדש שיוקם, היבטים חברתיים בתהליכי התכנון, מאבקי כוח בין וועדים ועוד.
2.    הגברת המעורבות וההשתתפות של תושבי המועצה ובעלי התפקידים בפיתוח מגוון מענים נגישים לניהול, יישוב ומניעת סכסוכים המותאמים לצרכי התושבים ונותני השירותים במועצה.
3.    פיתוח מנהיגות מקומית מגשרת הפועלת גם בתחום הדיאלוג הקהילתי.
4.    חיזוק ועידוד תרבות של שיח והקשבה באמצעות מתן כלים יישומיים, לפתרון בעיות ומחלוקות מעולם הגישור והדיאלוג הקהילתי, לפרט בקהילה, לבעלי תפקידים ולמנהיגות מקומית.
5.    עידוד השיח ושיתופי הפעולה בין היישובים, נותני השירותים ובעלי התפקידים לשיפור איכות חיי התושבים במועצה.

קבלת החלטה על הקמת מרכז גישור ודיאלוג בקהילה הכפרית דורשת בראש ובראשונה, הכרה ותמיכה תקציבית של הגורמים במועצה והעומד בראשה.  הניסיון שלנו מראה כי ליוזמות חדשות לוקח בממוצע כשנתיים  לבסס את התשתית הקהילתית ומעמדן המקצועי בקהילה.

שלבים לפיתוח מרכז גישור ודיאלוג בקהילה:

שלב היוזמה:
1.    בניית הסכמות ושותפויות ליוזמה בקרב:
•    ראש  המועצה והנהגת היישוב
•    מנהיגים של קבוצות חברתיות שונות בקהילה בעלי תפקידים שיושבים בוועדות/ועדים מקומיים ואזוריים
•    אנשי מקצוע ביישוב מכל התחומים הרלוונטיים: רווחה, עבודה קהילתית, חינוך, שיקום שכונות, קליטה, שיטור קהילתי, מתנ”ס, שי”ל וכיו”ב
•    גורמים ארציים: נציגי הממשלה העוסקים בתחום, חברת המתנ”סים, תוכנית גישורים וכיו”ב

שלב ההקמה:
1.    הכנת חומר רקע לגיבוש תוכנית אופרטיבית:
•    מיפוי היישובים, הקבוצות השונות, סוגי הקונפליקטים ומענים קיימים בתחום במועצה.
•    מיפוי שותפים פוטנציאליים נוספים
•    לימוד ידע מקצועי: ספרות, היעזרות במומחים, לימוד מהניסיון ממקומות אחרים, קורס גישור והכנה למקימים ועוד.
2.    גיבוש תוכנית אופרטיבית להקמת מרכז ליישוב סכסוכים:
•    הקמת וועדת היגוי המשותפת לכלל הגורמים המעורבים: הגדרת חזון, מטרות ויעדים, הגדרת המבנה הארגוני למרכז והגדרת תחומי פעילות (לפי “שלבי החיים” של המרכז)
•    הגדרת פרופיל הפעילים והמגשרים, דרישות התפקיד, תהליכי הכשרה וכיו”ב.
•    הגדרת המשאבים הנדרשים: ניהול, ייעוץ, חיבור למערכות אחרות ביישוב, חיבור לקבוצות אוכלוסייה שונות ועוד.
•    בניית תוכנית שיווק והטמעה בקרב התושבים, אנשי מקצוע, מנהיגים ואנשי ציבור וכיו”ב
•    הטמעת גישה כשירת תרבות, התאמת השירותים של המרכז לאוכלוסייה, כולל בדיקת אפשרות של שילוב כלים מסורתיים הקיימים ביישוב לפתרון סכסוכים (לדוגמא במועצות מעורבות יש לתת את המקום והכבוד לסולחאים).
3.    הכנה לקראת תחילת פעילות:
•    איתור, גיוס ואיגום משאבים להקמת המרכז.
•    מציאת מבנה למרכז כולל שירותי משרד ותחזוקה, וכן מקומות בהם ניתן לקיים פעילויות, מפגשי תושבים, תהליכי דיאלוג, הכשרות וגישורים.
•    גיוס פעילים ומגשרים והכשרתם.
•    עריכת סדנאות חשיפה ושיווק המרכז בקרב כל הגורמים הרלוונטיים בעירייה ובקהילה
4.    התחלת פעילות הדרגתית:
•    קבלת פניות לגישור באופן הדרגתי
•    הכשרה שוטפת של המגשרים המתנדבים
•    למידת טכניקות שונות של יישוב סכסוכים כגון גישורים רב צדיים, רב תרבותיים, דיאלוג קהילתי, בניית הסכמות וכיו”ב
•    הרחבת פעילות המרכז מבחינת מספר ההתערבויות ושטחי הפעילות כך שיכללו הן מניעה (כגון עבודה בבתי ספר) וכן יישוב וניהול סכסוכים.
•    גיוס כספים, שותפויות ומשאבים שוטף
•    בניית מדדי ביצוע, מעקב וההערכה למרכז
•    בניית מערכת תיעוד ולמידה

סגור לתגובות.