מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה – מהם?

מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה בישראל, המוכרים גם כמרכזי גישור בקהילה או מרכזי גישור ויישוב סכסוכים בקהילה, הינם שירותים קהילתיים הפועלים באופן מערכתי ובשיתוף פעולה עם מכלול השירותים, הארגונים והקבוצות בקהילה.

המרכזים מקדמים חזון חברתי המושתת על ערכים של סבלנות וסובלנות, קבלת השונה, רב תרבותיות ופתרון מחלוקות ובעיות בדרך של הידברות והסכמה. מתחים, קונפליקטים ושונות הם חלק בלתי נפרד מחיי קהילות. ראוי להדגיש, כי למרכיבים הללו תפקיד חשוב והשפעה על תהליכי שינוי וצמיחה של הפרט והקהילה כולה.
במרכזים מטפלים בהצלחה ניכרת במגוון הסכסוכים בקהילה לרבות סכסוכים מורכבים ומרובי משתתפים. בצד תרומתם לפתרון בעיות בקהילה, למרכזים תפקיד חשוב בעידוד תהליכים חברתיים התורמים להגברת המעורבות והבעלות של התושבים בהתמודדות עם נושאים הקשורים לתחומי החיים השונים בקהילתם. מכאן, הערך המוסף והמשמעותי של המרכזים לפיתוח ולבינוי קהילתי.

*הניסיון והנתונים המצטברים בעולם מלמדים, שהתהליך של יישוב סכסוכים בהסכמה מתאים מאד לטיפול בסכסוכים בקהילה, כאשר יש צורך להתייחס לכל ההיבטים של הסכסוך, כולל הצרכים והאינטרסים של הצדדים, ולהגיע לפתרון, שיאפשר לצדדים לשמור על מערכות היחסים ביניהם. שלא כמו פתרונות של הכרעה, יישוב סכסוכים בהסכמה מבוסס על האמונה, שאם נותנים לצדדים ייפוי כוח וכלים ליישב ביניהם סכסוך בלא הכרעה וכפייה, כשהם נעזרים באיש מקצוע ניטרלי מהקהילה, ניתן להגיע לפתרונות, המתאימים לכל הצדדים, וגם לשמור על מערכות היחסים בתוך הקהילה. לכן, יישוב הסכסוכים בהסכמה בקהילה מעודד מעורבות קהילתית, מגביר את יכולת הקהילה להתמודד עם הסכסוכים המתעוררים בה ותורם לשיפור היחסים בתוכה. יתרה מזו, פיתוח המודעות לתהליך ההידברות כדרך להתמודד עם סכסוכים מצמצם ואף מונע הסלמה של סכסוכים.

* מתוך: לי לי-און, גישור ויישוב סכסוכים בקהילה, “תאוריה ומעשה”, (2000), המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים, משרד המשפטים.

צמיחת רעיון הגישור ויישוב סכסוכים בקהילה:
מראשית צמיחת רעיון הגישור ויישוב סכסוכים בקהילה, במהלך שנות ה- 60, התפתח התחום והגיע להישגים מרשימים. ברחבי העולם, מספר המרכזים הולך וגדל  וכך גם, מגוון השירותים ותכוניותיהם בקרב הציבור הרחב והקהילה.  בארה”ב, בקנדה, באוסטרליה, בניו זילנד, באנגליה, במדינות חבר העמים ועוד – פועלים מאות מרכזים שהפכו לחלק בלתי נפרד ממערך ניהול הסכסוכים ויישובם. המרכזים מטפלים בהצלחה בכל סוגי הסכסוכים, בסכסוכי שכנים כמו גם בסכסוכים מורכבים שבתחומי המדיניות הציבורית, וסכסוכים חברתיים על רקע של אפליה וגזענות, מוגבלויות וזכויות הפרט
מתוך: גישור בקהילה: שינוי חברתי אמיתי, ד”ר לי לי-און, 2003. (הקש לקריאה)

ייחודם של המרכזים ניכר במאפיינים הבאים:
1.    צומחים ומתקיימים במסגרת קהילות גיאוגרפיות ומכירים את הקהילה על קבוצותיה השונות, צרכיה וכוחותיה המגוונים.
2.    מבטאים תפיסה ערכית לשינוי חברתי וליצירת חברה סובלנית, מכבדת ושוויונית. זאת  באמצעות מגוון הכשרות ליישוב סכסוכים, תוכניות חינוך,  התערבות מוקדמת במצבי קונפליקט באמצעות גישור, דרך בניית הסכמות עד קידום הדיאלוג.
3.    מציעים שירות לפתרון סכסוכים בהסכמה המבוסס על מתנדבים ופעילים מהקהילה, בגישה מקצועית, כשירה תרבות,  מהירה, יעילה, זמינה וזולה, תוך הקפדה על כללי אתיקה.
4.    עושים למען פיתוח מנהיגות מקומית, רב תרבותית, מקצועית, בעלת תפקיד חברתי, המתנדבת, יוזמת  ופעילה במגוון השירותים בתחום הגישור והדיאלוג בקהילה.
5.    מניעים שיתופי פעולה בין-ארגוניים ובין-תחומיים עם מכלול השירותים, הארגונים והגורמים בקהילה.
6.    פועלים לחיזוק העבודה המערכתית ולהטמעת הכלים גישוריים ומודלים לעבודה כשירת תרבות בקרב נותני השירותים ברשות המקומית והארגונים הפועלים ביישוב.

בארץ קיימים מגוון מודלים להפעלת מרכזי גישור ודיאלוג בקהילה הנגזרים מאופי היישוב בו הם פועלים. המשותף לכולם היא עבודה בשלושה מישורים (ראוי לציין כי הדוגמאות מטה הן רחבות ולא כל המרכזים מפעילים את כל השירותים):

1. ברמת הפרט:
מתן שירות ליישוב סכסוכים תוך התייחסות למכלול הצרכים והאינטרסים של הצדדים. למרכזים מגוון כלים ליישוב סכסוכים ברמת הפרט המרכזי הוא הגישור, עם זאת גובר השימוש שבכלי נוספים כגון: תיווך, אפשור, ואימון צד להתמודדות עם קונפליקט. הסכסוכים ברמת הפרט כוללים בין היתר: סכסוכי שכנים, סכסוכי עבודה, משפחה (לא גירושין), זקנה (לדג’ אפוטרופסות על הורים זקנים), בן ממשיך, בתוך מערכת החינוך, צרכנות ועוד.

2. ברמת הקהילה:
המרכזים פועלים להגברת היכולת של הקהילה לפעול בתחום של המניעה ויישוב הסכסוכים באמצעות יצירת אקלים המאפשר הידברות והגברת מידת ההשתתפות של הקהילה בפעילויות לקידום ההידברות והסבלנות. לדוגמא: מחלוקות בין קהילות על רקע בין תרבותי, סכסוך סביב רצון הרשות להתקין אנטנות סלולריות, שימוש במבנה ציבור, סכסוך בין ועד קהילה לתושבים וכדומה. המרכזים יוזמים ומקיימים מגוון פעולות במישור המניעתי: לדוגמא הקמת פורום דיאלוג רב תרבותי עירוני, תהליכי בניית הסכמות בקהילה סביב בניית חזון קהילתי, גישורים רב צדדים בבית משותף, הקמת שולחנות עגולים בנושאים ייעודים כגון שולחן עגול עם מנהיגי הקהילה החרדית ברחובות להנגשת שירותי המרכז לקהילה החרדית.
עבודת המרכזים מבוססת על עבודת מגשרים ופעילים מתנדבים המייצגים את הקבוצות השונות בקהילה. פיתוח מנהיגות מקומית הפועלת בתחום היישוב ומניעת הסכסוכים בקהילה הינו עקרון מפתח בעבודת המרכזים המבוסס על הרצון להגביר את מעורבות ובעלות  על הטיפול במחלוקות ובסכסוכים המתקיימים בתוכה.

3. ברמת הרשות המקומית:
מרכיב מרכזי וחיוני בעבודת המרכזים הוא הקמת תשתית מקומית יישובית המבוססת על שותפויות עם גורמים שונים בתוך הרשות במטרה ליצור מנגנון לגיטימי ליישוב, ניהול ומניעת סכסוכים בקהילה. וועדת ההיגוי העירונית של המרכז, מלווה ומתווה את החזון ודרכי העבודה של המרכז. הניסיון מראה כי וועדה זו הופכת להיות פלטפורמה של רשת ארגונים ושירותים, המתקיימת גם מחוץ לגבולות המרכז ומשתפת פעולה גם בתוכניות קהילתיות נוספות בעיר. בין הגופים המקומיים השותפים להפעלת המרכז: המחלקה לשירותים חברתיים, מחלקת החינוך, אגף לתכנון ובנייה, מתנ”סים קהילתיים, מוקד הקליטה, תוכניות מקומיות של גורמים ארציים (משעול, מוטב יחדיו, עיר ללא אלימות וכדומה), משטרה, תרבות הדיור, שירות ייעוץ לאזרח, עמותות סנגור ואחרים.

המרכזים פועלים בזיקה ובשיתוף פעולה עם מכלול השירותים והארגונים בעיר, ומציעים להם בין היתר הכשרות לפיתוח מיומנות בתחום הכשירות התרבותית (קישור להגדרה), ניהול שיחות קשות, תקשורת אפקטיבית ועוד.

מיישב הסכסוכים בקהילה (המגשר בקהילה):
תחום יישוב סכסוכים בקהילה מדגיש את התפקיד שיש לאנשים מהקהילה בהובלת תהליכים ליישוב סכסוכים, בעיות ומחלוקות בקהילה.  המגשר בקהילה הוא בעל ידע וניסיון בגישות שונות ליישוב סכסוכים בהסכמה, בהם: הגישור, האימון ליישוב קונפליקטים, בניית ההסכמות, פתרון בעיות, מו”מ  ודיאלוג קהילתי. המגשר בקהילה, הוא במידה רבה מנהיג בקהילה שלו, הפועל להשכנת שלום, יצירת שינוי תוך שימוש בכלים המבוססים על ערכים של שוויוניות, דמוקרטיה, לקיחת אחריות, שיתוף, סובלנות ועוד.
המגשרים בקהילה, הם מתנדבים ופעילים של מרכז הגישור והדיאלוג בקהילה המהווים את ההון האנושי העיקרי של המרכז. המרכזים משקיעים את עיקר המשאבים שלהם להכשרות ולפיתוח המקצועי של צוות המגשרים והפעילים. מרבית המגשרים בקהילה הם תושבי המקום, מגיעים מרקעים מקצועיים מגוונים (כגון: עובדים סוציאליים, מורים, עו”ד, רואה חשבון, מטפלים משפחתיים, אדריכלים, אנשי דת ועוד), מייצגים את מגוון הקהילות והזהויות הקיימות בקהילה והם בעלי זיקה ומחויבות לרעיון הערכי והחברתי העומד בבסיס הגישור הדיאלוג ויישוב הסכסוכים בקהילה.
למתנדבים ולפעילים תפקיד חשוב בפעילותם של כל המרכזים, הם לוקחים חלק בתחומי עשייה מגוונים לדוגמה:
•    הנחייה של תהליכי גישור פרטניים ורב צדדיים
•    הובלת תהליכי בניית הסכמות בבתים משותפים
•    מתן הרצאות והדרכות בתחום הגישור, תקשורת בין אישית וכדומה
•    פועלים למען שיווק וגיוס משאבים עבור המרכז
•    “יוצאים אל הקהילה”- מעורבים ביוזמות ופרויקטים בתחום הגישור והדיאלוג בתוך הקהילה עצמה
•    חברים בצוות ההיגוי\ניהול של המרכז ואף מרכזים תחומי התמחות במרכז

לקריאה נוספת: מומחי-קונפליקטים-כמנהיגים: בחינה מחודשת של תפקידו של מומחה הקונפליקטים מנקודת מבט של מנהיגות, ד”ר רן קוטנר

קווים לדמותו של מיישב הסכסוכים בקהילה:

  • מכיר את הקהילה על כל מאפייניה.
  • שותף ומחויב לתחום מבחינה ערכית ורעיונית.
  • בעל כריזמה, יוזם ופעיל חברתית בקהילה.
  • איש מקצוע בתחום הגישור ויישוב הסכסוכים בקהילה.
  • מחויב להתנהגות אתית, בעל נכונות ללמידה מתמשכת ובקרה מקצועית.

סגור לתגובות.