מרכזי גישור בקהילה:
מרכזי גישור בקהילה פועלים כארגונים מקצועיים לתחום הגישור ויישוב סכסוכים בהסכמה. ייחודם הוא בכך שהם מוקמים ומנוהלים ע"י קהילה גיאוגרפית תרבותית או מגזרית והם מתבססים על מגשרים ופעילים מתוכה.
המרכזים נותנים שירות לציבור באופן זמין ונגיש תוך דגש על התערבות מוקדמת ומניעה.
במקביל, פועלים המרכזים להטמעת הגישור כתרבות של שיח ויישוב סכסוכים בדרך של הסכמה בקרב הציבור ובני הנוער במערכת החינוך.
המרכזים פועלים במסגרת מערך מקומי משולב בזיקה ובשיתוף פעולה עם יתר הגורמים בקהילה ובהם, הרשות המקומית, המשטרה, גורמי החינוך והרווחה, המתנ"סים ועוד.
למרכזים תפקיד חשוב בהגדלת המעורבות וההשתתפות של הציבור ביישוב סכסוכים וניכרת השפעתם אף על מקבלי ההחלטות ועל המדיניות הציבורית ברמה המקומית והמדינית.
למרכזי הגישור הקיימים יש מאפיינים שונים ומגוונים המושפעים מנסיבות שונות כאופי היישוב וגודלו, מאפייני הקהילה, סוגי הסכסוכים, היבטים תרבותיים, התשתיות הקהילתיות והמקצועיות הקיימות, המשאבים המקצועיים והכספיים והתמיכה מצד הממסד והגורמים המקומיים. גורם נוסף שמשפיע הוא ההנהלות הציבוריות המעצבות את מדיניות המרכזים בהתאם לרוח הקהילה.

כתבו: אבישג ולילך מור יוסף

 יתרונות מרכזי הגישור בקהילה:
1. פועלים במסגרת קהילות גיאוגרפיות ונותנים שירותים לכל האוכלוסיות
2. מכירים את הקהילה על זהויותיה וקבוצותיה השונות ואת צרכיה המגוונים
3. מעניקים שירותים המותאמים לפרטים ולקבוצות השונים בקהילה, בשפות שונות ומתוך הכרות של התרבויות השונות
4. עוסקים הן במניעת סכסוכים ובבניית דיאלוג קהילתי והן ביישוב סכסוכים בהסכמה ובגישור
5. נותנים מענה במישור התוך תרבותי, הבין תרבותי והרב תרבותי של הקהילה
6. פועלים בצורה מערכתית רחבה תוך שיתופי פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים בעיר (גורמים עירוניים, מתנדבים ופעילים, המגזר השלישי וכיו"ב).

מתוך: מסמך "תוכנית חזון - הידברות וגישור בקהילה" של הועדה הארצית לקידום הידברות, יישוב סכסוכים וגישור בקהילה.