|
השתלבות יוצאי קווקז בישראל: צרכים, מדיניות ואתגרים לעתיד
יהודית קינג, שרית אלנבוגן-פרנקוביץ, יואב שורק וטלל דולב
מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל
סקירה זו מתייחסת להשתלבותם של עולי קווקז במגוון תחומים: תעסוקה, הכשרה מקצועית, פיתוח מנהיגות קהילתית, משפחה, חינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי, בני נוער ושירות צבאי. הסקירה עומדת על התחומים בהם יש להגביר את המענים, ומזהה נקודות חוזק של הקהילה, שבהן ניתן להסתייע בפיתוח מענים אלה. שילוב עולים יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית - אתגרים, מדיניות, תכניות וכיווני פעולה – תמצית מחקר מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל
כחמש עשרה שנים עברו מאז הגיע לישראל גל העולים הראשון מאתיופיה. במשך תקופה זו, הופעלו תכניות ויוזמות רבות, הן מטעם הממשלה והן מטעם ארגונים וולונטריים שונים, שמטרתן לסייע לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה להיקלט בחברה הישראלית. אולם, תהליך זה רחוק מסיומו. כפי שניתן היה לצפות לאור הפערים המשמעותיים בתרבות ובחינוך שעליהם יש לגשר, רבים מן האתגרים עדיין עומדים בעינם. מטרתו העיקרית של מסמך זה להציג תמונה כוללת של מצבה של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל והמדיניות המופעלת כיום לקליטתם, ועל רקע זה להצביע על כמה מן האתגרים העיקריים ולהתוות כיוונים אפשריים להתמודדות עם אתגרים אלה Evaluation of the Program to Train Outstanding Ethiopian-Israeli Leaders in Education
Maya Agur and Lior Rosenberg
מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל
The program to train outstanding Ethiopian-Israeli leaders in education, first implemented in 1999, is geared for Ethiopian-Israeli who are studying education at Israel's colleges and universities. The program has three stated aims: (1) Create a cadre of young, educated Ethiopian-Israeli leaders who will fill important roles in Israeli society and act as agents between the host and immigrant societies. (2) Cultivate Ethiopians-Israeli academically, by establishing role models for young people. (3) Develop a cadre of Ethiopian-Israeli professionals in education, with selected teachers from the Ethiopian community who will study in the different colleges.
The evaluation was based on 33 semi-structures interviews with program graduates. קליטת בני נוער יוצאי אזור הקווקז: ממצאים ממחקר המשך
שרית אלנבוגן-פרנקוביץ, וצ'סלב קונסטנטינוב ודגנית לוי
מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל
בגל העלייה של שנות ה-90 עלו לישראל כ-60,000 עולים מאזור הקווקז בברית המועצות לשעבר. בשנים הראשונות של גל עלייה זה, רבו דיווחיהם של נותני השירותים על קשיי קליטה ייחודיים איתם מתמודדים יוצאי קווקז. לאור זאת, בשנת 1997 מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל ערך מחקר בקרב אוכלוסיה זו. ממצאי מחקר זה חשפו תמונת מצב מדאיגה אך גם היוו בסיס לשינוי מדיניות הסיוע כלפי בני הנוער יוצאי הקווקז, ופיתוח מענים ייחודיים בעבורם (שלא הופעלו קודם לכן). מחקר זה נוער להציג את תמונת המצב לגבי בני הנוער יוצאי הקווקז בשנת 2002, ולבחון את השינויים שחלו במצבם בין השנים 1997-2002, לבדוק את דפוסי השימוש בסוגי העזרה השונים, ולנסות להבין את השלכות מדיניות הסיוע. נתונים נבחרים ממפקדים של עולי אתיופיה בשמונה ערים – פרויקט המוקדים השכונתיים
יהודית קינג, רוית אפשרתי ונגה נצר
מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל
בשנים 200-2002 הקים המשרד לקליטת עלייה, בשיתוף עם הרשויות המקומיות, מוקדים שכונתיים בשכונות בעלות ריכוזים גדולים של עולי אתיופיה בעשרה יישובים בארץ. בשמונה מתוך עשרת היישובים נערכו בשכונות אלה מיפקדים של כל משקי הבית של יוצאי אתיופיה, ובהם נאסף מידע בתחומי חיים שונים לצורך תכנון שירותים ותוכניות התערבות לטובת הקהילה. חוברת זו מציגה מגמות עיקריות בנושאים מרכזיים לגבי הקהילה של יוצאי אתיופיה בשמונת היישובים: נתניה, רחובות, חדרה, יבנה, עפולה, רמלה, אשדוד ולוד. מפקד יוצאי אתיופיה בלוד
יהודית קינג ורוית אפרתי
מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל
המפקד בלוד כלל 545 מתוך 613 משפחות יוצאות אתיופיה המתגוררות בעיר (89%). במפקד נאסף מידע בנושאים אלה: הרכב משק הבית, ילדים בוני נוער במסגרות של החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, המצב התעסוקתי של המבוגרים, השתתפות והתעניינות בלימודים בקורסים מקצועיים, רמת השליטה בעברית והרצון לשפרה, הצורך בעזרה בהשתלבות בעבודה ובלימודים, דיור, שימוש בשירותים, התנדבות למען הקהילה, מצב הקשישים, צרכים בלתי מסופקים של המשפחה, ובעיות עמן היא מתמודדת. מפקד יוצאי אתיופיה ברמלה
יהודית קינג, רוית אפרתי ומיה פנחסי
מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל
המפקד ברמלה כלל 318 מתוך 376 משפחות יוצאות אתיופיה המתגוררות בעיר (85%). במפקד נאסף מידע בנושאים אלה: הרכב משק הבית, ילדים בוני נוער במסגרות של החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, המצב התעסוקתי של המבוגרים, השתתפות והתעניינות בלימודים בקורסים מקצועיים, רמת השליטה בעברית והרצון לשפרה, הצורך בעזרה בהשתלבות בעבודה ובלימודים, דיור, שימוש בשירותים, התנדבות למען הקהילה, מצב הקשישים, צרכים בלתי מסופקים של המשפחה, ובעיות עמן היא מתמודדת. מפקד יוצאי אתיופיה בחדרה
יהודית קינג ורוית אפרתי
מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל
המפקד בחדרה כלל 243 מתוך 297 משפחות יוצאות אתיופיה המתגוררות בשכונה (87%) ו-219 משפחות ותיקות המהוות 63% מסך האוכלוסייה הותיקה בשכונה. במפקד נאסף מידע בנושאים אלה: הרכב משק הבית, ילדים בוני נוער במסגרות של החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, המצב התעסוקתי של המבוגרים, השתתפות והתעניינות בלימודים בקורסים מקצועיים, רמת השליטה בעברית והרצון לשפרה, הצורך בעזרה בהשתלבות בעבודה ובלימודים, דיור, שימוש בשירותים, התנדבות למען הקהילה, מצב הקשישים, צרכים בלתי מסופקים של המשפחה, ובעיות עמן היא מתמודדת. מפקד יוצאי אתיופיה ותושבים ותיקים בשכונת קרית משה ברחובות
יהודית קינג ורוית אפרתי
מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל
המפקד ברחובות כלל 425 מתוך 487 משפחות יוצאות אתיופיה המתגוררות בעיר (82%). במפקד נאסף מידע בנושאים אלה: הרכב משק הבית, ילדים בוני נוער במסגרות של החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, המצב התעסוקתי של המבוגרים, השתתפות והתעניינות בלימודים בקורסים מקצועיים, רמת השליטה בעברית והרצון לשפרה, הצורך בעזרה בהשתלבות בעבודה ובלימודים, דיור, שימוש בשירותים, התנדבות למען הקהילה, מצב הקשישים, צרכים בלתי מסופקים של המשפחה, ובעיות עמן היא מתמודדת. עבודה עם קהילת יוצאי קווקז ובוכרה – מודל יישובי
תחום שילוב עולים בקהילה – ג'וינט ישראל
מסמך זה מציג ומסכם עבודת מטה ועבודת שטח של תחום שילוב עולים בקהילה באגף לשילוב עולים, תעסוקה ויזמות בג'וינט ישראל עם יהודי קווקז ובוכרה בין השנים 1998-2004. מתוך גישה הרגישה לתרבויות של עולי קווקז ועולי בוכרה, הופעלו תוכניות ברמה הארצית, שפותחו ויושמו במודל עבודה יישובי המותאם לצרכים המקומיים.
"המודל היישובי" הוא מודל מערכתי, רב-תחומי ורב-גילי, המתבסס על ערכי "שיתוף", שותפות, העצמה, רגישות בין-תרבותית וצניעות. מודל זה חושף דרך ייחודית לעבודה מורכבת בתוך יישובים עתירי עולים. המיתוס הפרטי של יהודי אתיופיה
גדי בן עזר
העולים מאתיופיה רואים את המפגש עם ישראל דרך משקפי המסע שלהם מאתיופיה. המשמעות של המסע הופכת למרכיב מרכזי בזהותם. אך החברה הישראלית "משתמשת" בעלייה הדרמטית מאתיופיה לאישור העצמי שלה, במקום לאישור הזהות של יהודי אתיופיה מצב התעסוקה בקרב ישראלים אתיופים
ברברה סבירסקי וקפלה יוסף
מרכז אדוה 2005
רוב העולים האתיופים הגיעו לישראל עם השכלה פורמלית מועטה וללא רבים מהכישורים הנדרשים בשוק העבודה הישראלי. עובדות אלו גרמו לכך שתהליך השתלבותם בשוק העבודה הישראלי היה קשה. בעיית התעסוקה היא מפתח חשוב בתהליך השילוב של עולים. המחקר הזה מנסה לשפוך אור על הבעיות ולהציע כמה דרכים להתמודדות איתן. היהודים יוצאי אתיופיה בישראל: דיור, תעסוקה, חינוך
שלמה סבירסקי, ברברה סבירסקי
מידע על שוויון, גיליון מס' 11, מרכז אדוה, 2002
במלאת עשור ל"מבצע שלמה", בוחן דו"ח זה את המדיניות הממשלתית ואת מצבם של יוצאי אתיופיה בשלושה תחומי חיים: דיור, תעסוקה וחינוך.
|
